בהוראה רגילה קיימים שני פרמטרים: החומר והמורה. בהוראה רגילה, מיטבית, מורה טוב משכיל להנגיש ללומדים את החומר באופן מעניין, מסקרן ומשמעותי. בהוראה מתקנת נכנס גורם נוסף - גורם קריטי: התלמיד. תלמיד שיתקשה להפנים את המידע גם אם יועבר בצורה איכותית: תלמיד המתקשה לקרוא, תלמיד שאינו מסוגל לגייס קשב לאורך זמן, תלמיד המתקשה לעקוב אחרי חומר כתוב, תלמיד המתקשה לזכור מספר דברים בו זמנית ו/או לאורך זמן, תלמיד המתקשה להבחין בין עיקר לטפל, במילים אחרות: תלמיד הסובל מלקות למידה. ומה עושה מורה להוראה מתקנת? מורה להוראה מתקנת יודע/ת להתאים את שיטת ההוראה לפרופיל הקוגניטיבי של התלמיד- לאופן בו התלמיד יכול ללמוד. לדוגמה, למאותגרי קשב נחלק את החומר למנות קטנות, נשנה פעילויות לפי "מנות הלמידה", נעשה שימוש במשחקים, נאפשר למידה תוך כדי תנועה, ועוד. מורה להוראה מתקנת מכיר/ה את הקשיים ואת הדרכים לעקוף אותם ויודע/ת כיצד "לחנוך לנער על פי דרכו". 

​

​

​

​

קשה מאוד לענות על השאלה הזו. קודם כל צריך לפגוש את הילד ולהבין את המשמעות של "נמצא בפער מהכיתה". שנית, צריך להבין ממה נובע הפער. אם הומלצה הוראה מתקנת באנגלית, יתכן שהוא איננו מכיר את כל האותיות באנגלית ואת הקשר בין האותיות לצלילים. גם במצב זה יש אפשרויות שונות. אם הוא איננו מכיר את רוב האותיות, אני ממליצה להיכנס לעבודה בהוראה מתקנת בקריאה בלבד ולא לעבוד באותו הזמן על חומר הכיתה. לעיתים, הניסיון לעבוד גם על חומר כיתה וגם להקנות את אבני היסוד בקריאה הוא בלתי אפשרי. לעיתים הקושי בקריאה אינו כה עמוק ואפשר לשלב בין הדברים. חשוב מאוד לעשות כמה שיעורים ולהבין את עקומת הלמידה של הילד ואת המוטיבציה ללמוד.

​

לכן, לצערי, אינני יכולה לתת תשובה אחראית לשאלה זו. 

​

​

​

​