קשיים ספציפיים ברכישת הקריאה והכתיבה באנגלית כשפה זרה ללומדים הסובלים מלקות למידה וחשיבותה של הוראה מתקנת מקצועית.

(ד"ר תמי לנדאו, ינואר 2020)

 

האתגר העומד בפני דוברי עברית הסובלים מלקות למידה בבואם ללמוד אנגלית הוא כפול:
1. השפה האנגלית שונה מהשפה העברית בכל הפרמטרים.
2. השוני בין השפות נמצא לעתים קרובות בדיוק בנקודות הקושי הנגזרות מלקות הלמידה.
 

התחום החזותי 

אצל חלק מהאנשים הסובלים מדיסלקציה התפתחותית מקור הקושי הוא במערכת החזותית במוח, קושי הגורם לתפיסה חזותית בלתי יציבה. בפועל, תפיסה חזותית בלתי יציבה מקשה על הקורא לקלוט את צורת האות ולהבדיל בין אותיות דומות. חוסר היציבות גורם לאותיות "לרחף" במרחב ולטפס אחת על השניה ומקשה מאוד על היכולת לעבד רצף אותיות היוצרות מילה ורצף מילים היוצרות משפט. האותיות בשפה האנגלית מציבות בפני הקורא הדיסלקטי קושי ספציפי נוסף היות ורוב האותיות באלף-בית האנגלי הופכות לאות אחרת בשינוי כיוון או בהוספת/הורדת פרט קטן ביותר. לדוגמא האותיות הבאות הופכות לאות אחרת כשהן "מתהפכות"  b/d/p/q/g/m/w. אותיות אחרות הן מאוד דומות אחת לשניה ועין בלתי יציבה ובלתי מיומנת עלולה בקלות להחליף ביניהן. לדוגמא ההבדל בין האות a לאות d היא רק באורך הקו. במקרה גרוע הקורא יכול לקרוא את האות a כ- d ואז לבלבל עם b/p/q. גם במקרה של האותיות h ו n ההבדל הוא באורך הקו. מי שיקרא n במקום h ואז יהפוך, ימצא את עצמו קורא u... כנ"ל עם m/w ו- f/t... ועוד. יתרה מזו, בהעדר תפיסה חזותית יציבה הקורא לא יכול "לזכור" נכון כי למוח אין בעצם משהו יציב שהוא יכול לזכור. הוראה מתקנת מקצועית משלבת, בין היתר, עבודה קינסטטית - תנועתית המאפשרת לקבע את צורת האות וכיווניותה ולעגן בזיכרון קורלציות בין אותיות/צלילים כבסיס הכרחי לקריאה.

​

התחום השמיעתי

אצל חלק מהאנשים הסובלים מדיסלקציה התפתחותית מקור הקושי הוא במערכת השמיעתית במוח. אין מדובר בלקות שמיעה על רקע של ירידת דציבל מסף השמיעה אלא בעיקר בקושי להבחין בין צלילים דומים וקושי באנליזה וסינתזה שמיעתית כלומר, קושי להבחין היכן צליל מסוים מסתיים והשני מתחיל וקושי לחבר צלילים בודדים למילה. הקושי העומד בפני לומדי אנגלית דוברי עברית הסובלים מקושי בהבחנה שמיעתית הוא כפול ומכופל. לאותיות מסוימות באנגלית אין אות מקבילה בעברית וה"אוזן" נוטה לחפש את הדבר הקרוב ביותר. לדוגמה: לצליל ה"קצר" (שאינו שם האות) של האות a באנגלית אין מקבילה בעברית ורבים מחליפים אותה בצליל הקצר של האות e או של האות u. התוצאה היא שבמקום המילה bad, למשל, עלולים לקרוא את המילה bed או bud ומכאן הדרך קצרה להבנה לקויה של הנקרא ולכתיבה שגויה.

הקושי לאנליזה שמיעתית מתעצם מכך שבעוד שבעברית אות היא בעצם הברה, באנגלית צליל של אות עיצור בודדת איננו יוצר הברה. בכדי ליצור הברה צריך להצמיד לאות עיצור אות ניקוד ורק אז תווצר הברה. לדוגמה: בעברית האות ס עם סגול יוצרת את הצליל סֶ. בשלב די מוקדם של רכישת הקריאה כבר לא נזקקים לניקוד וההחלטה לגבי התנועה המתווספת לאות נעשית על פי ההקשר. בשלב הזה, ברוב המקרים, כל אות היא בעצם הברה. לעומת זאת, באנגלית כדי להגיע לאותה ההברה אנו צריכים שתי אותיות (לפחות) se. כתוצאה מכך, מילים באנגלית הן בדרך כלל ארוכות יותר ממילים בעברית, דבר היוצר עומס ומקשה על הקריאה. מבחינת הכתיבה, שיטת הכתיבה באנגלית (שפה אלפבתית ולא סילבית) מקשה על יכולת ההפרדה הצלילית. פעמים רבות, אנשים עם קשיים באנליזה שמיעתית, עלולים לכתוב מילה כמו fantastic כך – fntstc כשאותיות הניקוד אינן מקבלות כל ייצוג. לאדם עם קושי בהבחנה שמיעתית קשה מאוד לשמוע שההברה fa מורכבת בעצם משני צלילים f+a  וזהו רק קצה הקרחון... עבודה נכונה של הוראה מתקנת באנגלית מפתחת את המודעות השמיעתית/פונולוגית דבר הסולל את הדרך ליכולת קריאה וכתיבה באנגלית.

​

האורתוגרפיה של השפה האנגלית ו"תרומתה" לקשיים

אורתוגרפיה מוגדרת כמערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה, במילים אחרות, מערכת הכתיב של שפה. האורתוגרפיה של השפה האנגלית היא אורתוגרפיה עמוקה כלומר, הקשר בין האות לצליל שהיא יוצרת איננו תמיד חד ערכי: ישנן אותיות להן יותר מצליל אחד לדוגמה: האות a לעיתים נשמעת כמו במילה hat, לעיתים נשמעת כמו במילה hate לפעמים כמו במילה car ולפעמים כמו במילה any. אז מהו הצליל של האות a?
 

יתר על כן, ישנם צלילים מסויימים המתקבלים על ידי ייצוגים גרפיים (אותיות או שילובי אותיות) שונים לגמרי. לדוגמה: הצליל הארוך של האות ḗ/) e/) יכול להיות מיוצג על ידי האות e עצמה כמו במילה evening, עלי ידי ee כמו במילה sleep, על ידי ea כמו במילה sea או על ידי ie כמו במילה thief. אז איזה אות מייצגת את הצליל של האות e?

הוראה נכונה (לא רק הוראה מתקנת) של קריאה וכתיבה בשפה האנגלית מלמדת מיפוי מדויק של מערכת האותיות והצלילים ולא משאירה את הקשרים המורכבים בין האותיות לצלילים לניחוש או לזיכרון.
 

זיכרון

קושי המאפיין חלק מהסובלים מלקות למידה ספציפית הוא חולשה בזיכרון החזותי, השמיעתי, או זיכרון העבודה שהוא היכולת לשמר פרטים בזיכרון ולעבד אינפורמציה חדשה בו זמנית. הקושי מתעצם כשהמערכת החזותית או השמיעתית של הלומד מתקשה ליצר תמונות ו/או צלילים יציבים. זכירת אלמנטים אלו באנגלית, שחלק מצליליה זרים לאוזן ה"שומעת" עברית, חלק מאותיותיה יוצרות אות אחרת בהיפוך והמתאם בין אותיות וצלילים איננו חד ערכי הוא מאתגר, בלשון המעטה. כאמור למעלה, בגלל שיטת הכתיבה באנגלית, מילים באנגלית הן ארוכות יותר מאשר מילים בעברית וכמות האותיות הגדולה לאיחסון ועיבוד בו זמנית מקשה על הדרך מפיענוח למשמעות. כדוגמה לקושי שמציבה השפה האנגלית בפני דובר עברית נציג את המילה neighbour  (שכן – בכתיב אנגלי). למילה באנגלית 9 אותיות בעוד שבעברית יספיקו 5 אותיות – נייבר. בנוסף, האותיות eigh עושות בכלל את הצליל של האות a (כמו שם האות) והאותיות ou עושות צליל של שוא. לא זו בלבד שהמילה באנגלית הרבה יותר ארוכה, שילובי האותיות ליצירת צלילים הם שילובים די נדירים מה שמכביד מאוד על הזיכרון. 
 

הוראה מתקנת, במיטבה, מקנה שיטות לייצוב הצלילים והאותיות, שיטות לזכירה אחרי ייצוב הצלילים במערכת החושית ומיפוי מדוייק של מערכת הכתיב דבר המכניס סדר בקורלציות אות-צליל באנגלית דבר המקל מאוד על הזיכרון.

 

לסיכום

האתגר הכפול העומד בפני אנשים עם לקות למידה בבואם ללמוד קרוא וכתוב באנגלית כשפה זרה מצריך מורה מומחה המכיר את הנקודות בהן השוני בין העברית והאנגלית מהווה אבן נגף. מורה מומחה מנוסה להוראה מתקנת באנגלית מסוגל לעמוד על הקושי הספציפי של הלומד ולבנות תוכנית למידה המותאמת הן לפרופיל הקוגנטיבי של הלומד והן ולמיקומו על רצף הלמידה של השפה.