עיקרי שיטת רביב המשולבים במרכז הלמידה שלנו:

​​

• הכנת המוח ללמידה - יצירת מסלולים נוירולוגיים הנדרשים ללמידה על ידי תנועה, פיתוח מיומנויות ויזואליות (ראיה) ופיתוח מיומנויות אודיטוריות (שמיעה) בו זמנית.

• אסטרטגיות לשליטה בגלי מוח תוך כדי תנועה, מיקוד מבט ומיקוד שמע. טכניקה זו עוזרת לאנשים עם הפרעות קשב להתמקד על ידי המרצת גלי המוח ומאפשרת מצב של רגיעה, הרפייה והפחתת חרדה על ידי האטת גלי המוח.

• אימון המוח לשליטה בתפישה דו-ממדית – היכולת לזהות חפצים ממשיים במרחב דורשת יכולת תפישה תלת ממדית. כיסא ישאר כיסא גם אם הוא עומד הפוך ופונה בכל פעם לכיוון אחר. היכולת לזהות אותיות ומספרים מצריכה תפישה דו ממדית ויכולת לשמר את הצורה שזוהתה כבסיס  ל"שימוש" נוסף. בניגוד לכיסא שמתמיד נשאר כיסא, האות ג', למשל, תהפוך לאות ז' (בכתב) בהיפוך כיוון. תפישה דו ממדית משמשת בסיס לתפישת כיוון ורצף שהיא תנאי הכרחי לקריאה והבנה חשבונית.

• פיתוח מודעות פונולוגית – מודעות פונולוגית היא היכולת השמיעתית לזהות שמילים מורכבות מהברות וצלילים והיכולת להבחנה שמיעתית של היחידה הקטנה ביותר – הפונמה. הבנה זו סוללת את הדרך לקריאה. ללא הבחנה זו ה"קריאה" היא סוג של ניחוש הרה טעויות.
   

הבסיס המדעי לשיטת רביב

שיטת רביב מבוססת על מחקרים עכשיויים המצביעים על כך שהמוח הוא גמיש ומסוגל להתפתח ולצמוח במשך כל החיים. יתרה מכך, למוח יש יכולת לשקם את עצמו הן מבחינה מבנית והן מבחינה תפקודית. כיום מבינים שקשרי מוח-חושים-תנועה-למידה הוא הדדי ורב-כיווני כלומר, כל למידה חדשה (בין אם היא קוגנטיבית, חושית או תנועתית) מעודדת את הרחבת רשת הנוירונים (תאי עצב) במוח, יוצרת מסלולי למידה אפקטיביים ומיעלת את התמסורת האלקטרוכימית הבין תאית. לחילופן, היעילות הנוירולוגית מקלה ומייעלת למידה חדשה (חכמה בתנועה – ד"ר קרלה הנפורד 2002, המוח הגמיש – נורמן דוידג', M.D. 2009) התובנות המפתיעות שהחלו להצטבר ממחקרי מוח יצרו למעשה שדה לימוד/מחקר חדש העוסק בגמישות המוח (Neuroplasticity) במחקרים הבודקים אספקטים ספציפיים בבסיס קשרי מוח-למידה-חישה-תנועה נמצא שבעיבוד שפתי, למשל, קיימת מעורבות ענפה של אזורי מוח האחראים על חישה ומוטוריקה. ניסויים שנערכו במטרה לבדוק את הקשר הזה מצאו ששיפור יכולות סנסו-מוטוריות משפיעות לטובה באופן משמעותי על הקוגניציה (McClellad, Pitt, Stein, 2014 ) הידע המצטבר על יכולתו של המוח להשתקם מגיע מעולם הרפואה מטיפול באנשים שמוחם עבר אירוע טראומתי כתוצאה משבץ מוחי או תאונה והצליחו להשתקם ולהחזיר לעצמם את היכולות הקוגנטיביות והמוטוריות בעזרת עבודה סנסו מוטורית עקבית.

במקביל, בשנים האחרונות, עם התפתחות יכולות טכנולוגיות המאפשרות לראות את המתרחש במוח בזמן התמודדות עם משימות קוגנטיביות כגון קריאה, כתיבה או חשבון (FMRI), מבינים שהמקור הראשוני ללקלות למידה (דיסלקציה, דיסקלקוליה, לקות שפתית, הפרעות קשב וריכוז) הוא מוחי. התובנות בדבר גמישות המוח סללו את הדרך לבניית שיטת טיפול נוירוקוגניטיבי בלקויות למידה.
 

שיטת רביב מגייסת את הידע משני התחומים (לקות למידה ושיקום מוחי) לטובת טיפול באנשים הסובלים מליקויות למידה והפרעת שב וריכוז.

​